“מאז שאני עובדת בבית אני בקושי קונה בגדים. הפיג´מה היא תלבושת הדגל שלי. אלמלא הדייטים שמבליחים בחיי מדי פעם, נראה לי שלא הייתי פושטת את הפיג´מה לעולם. זברה , זה מה שאני. לפני כמה זמן קראתי שזברה יכולה להזדווג עם חמור ולהביא צאצא לעולם. זה סתם הצחיק אותי. כאילו, מכל החיות בעולם, זה מה שמצאת?"   

 

ליאנה חיה בדירה קטנה ביפו. היא רווקה בת שלושים ומשהו ומתפרנסת מעבודתה כעורכת לשונית. העברית שלה ללא דופי, אך יחסי האנוש שלה בעייתיים, השכנים שלה מעצבנים, הרחובות מלוכלכים, וחתול מיילל מציק לה ליד הדלת. משימת חייה היא למצוא חתן ראוי —כזה שמדבר בלי שגיאות — ולשכוח את שנות הבדידות והאומללות. אבל כאשר הומלס מתנחל לה בבניין, ביפו פורצות מהומות והרחובות בוערים, החלומות שלה עולים בעשן והחיים שלה נטרפים לחלוטין. רק אז, מתוך ההריסות, מבצבצת אפשרות להתחלה חדשה לגמרי.   

 

במסווה של רומן קליל ומשעשע על החיפוש האורבני אחר אהבה, בעברית מדוברת ומוכרת אך מלוטשת עד ברק, מצליחה עידית אלנתן ליצור ברומן בניגוד להוראות היצרן גיבורה ייחודית ומרתקת, שקשה לה לאהוב, אבל קשה לא לאהוב אותה.